מדובר בזירה שבה נפגשים גורמים שזקוקים למימון ולגיוס הון מהציבור (חברות פרטיות וחברות ממשלתיות), עם גורמים שמעוניינים להשקיע (משקיעים פרטיים או גופים ציבוריים), באמצעות חברי הבורסה (בנקים ובתי השקעות – ברוקרים).
ישנם שני סוגים של שווקים למסחר בבורסה:
- שוק ראשוני
- ושוק משני
השוק הראשוני הינו השוק שבו ניירות הערך נסחרים בפעם הראשונה. כלומר, זהו שוק ההנפקות, שבו נפגשות החברות שמעוניינות לגייס הון מהציבור עם ציבור המשקיעים (שמיוצג על ידי גופי ההשקעה).
השוק הראשוני הינו שוק ההנפקות, שבו נפגשות החברות שמעוניינות לגייס הון מהציבור עם ציבור המשקיעים (שמיוצג על ידי גופי ההשקעה), ושבו למעשה ניירות הערך נסחרים בפעם הראשונה. השוק המשני הינו השוק שבו מתבצע המסחר היומיומי בניירות הערך, לאחר שהם כבר הונפקו לציבור, ושבו נפגשים המשקיעים השונים (מוכרים וקונים) זה עם זה לצורך ביצוע עסקאות ללא מעורבות של החברה שהנפיקה אותם.
לשוק המשני יש חשיבות רבה מאחר שרוכשי ניירות הערך החדשים, בעת הנפקתם, עושים זאת במקרים רבים מתוך ידיעה שהם יוכלו למכור אותם לאחר מכן בשוק המשני ולהרוויח הודות לכך.
יתרונות המסחר בבורסה
למסחר בבורסה ישנם מספר יתרונות:
- הבורסה מאפשרת לחברות לגייס כספים להשקעה מהציבור שדרושים לה לצורך פיתוח וצמיחה (במקום מהבנקים וגופי הלוואה אחרים).
- הבורסה מאפשרת לציבור הרחב להשקיע ולסחור בניירות הערך שנסחרים בבורסה ולקבל תשואה על כספו (במקום להפקיד את כספו בבנק).
- הבורסה מאפשרת למשוך משקיעים זרים.
- הבורסה מאפשרת לממשלה להפריט חברות ממשלתיות.
- הבורסה מגבירה את השקיפות של המגזר העסקי במדינה, באמצעות חובות הגילוי והדיווח שמוטלות על החברות הציבוריות שנסחרות בבורסה: חובת פרסום הדו"חות הכספיים שלהן וחובת מתן הדיווחים התקופתיים והדיווחים המיידיים על אירועים מהותיים שעשויים להשפיע על המסחר במניות שלהן.
בורסות מובילות בעולם
במרבית המדינות המודרניות בעולם, כמו גם בישראל, ישנה בורסה לניירות ערך.
במדינות רבות מהן אף קיימות מספר בורסות לני"ע, שמתחרות זו בזו על מציעי ניירות הערך למסחר ועל ציבור המשקיעים.
באופן לא מפתיע, שתי הבורסות המובילות בעולם נמצאות בעיר ניו-יורק:
בורסת ניו-יורק – NYSE (New York Stock Exchange) שידועה גם בכינוי "וול סטריט", על שם הרחוב שבו היא נמצאת. NYSE הינה בורסה ותיקה מאד, שנוסדה כבר בשנת 1792 על בסיס הסכם באטנווד, וכוללת תמהיל רחב ומגוון של חברות, הן חברות ותיקות ומבוססות שפועלות במשך שנים רבות בסקטורים שונים, לרבות תחום ההייטק, והן חברות חדשות שמונפקות בה מדי שנה.
בורסת נאסד"ק – NASDAQ (National Association of Securities Dealers Automated Quotations) הינה בורסה צעירה בהרבה, אשר נוסדה בשנת 1971, עם הנפקתה של אינטל, ונמצאת בטיימס סקוור. נאסד"ק כוללת בעיקר חברות הייטק, ומשמשת כיום כזירה המרכזית למסחר במניות של חברות הייטק ולהנפקת חברות סטארט-אפ (כולל לא מעט חברות ישראליות).
בורסות מובילות נוספות בעולם הינן בורסת טוקיו, בורסת לונדון, בורסת הונג-קונג ועוד.
הבורסה בתל-אביב
בישראל הבורסה לניי"ע נמצאת כידוע בתל-אביב, והיא גם הבורסה היחידה שקיימת בארץ מאז היווסדה.
המסחר בניירות ערך בארץ ישראל החל למעשה בשנות ה-30 של המאה שעברה, דהיינו, כבר בתקופת המנדט הבריטי ועוד לפני הקמת המדינה, וזאת בעקבות עלייתם של בנקאים יהודיים שנמלטו ארצה מגרמניה.
בשנת 1935 הקים בנק אנגלו-פלשתינה, שלימים הפך לבנק לאומי, את "לשכת החליפין לניירות ערך", אשר תפקדה כמעין בורסה קטנה שבה נסחרו ניירות ערך במשך כשעה מדי יום.
בשנת 1953 נוסדה חברת "הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ" (TASE – The Tel Aviv Stock Exchange) על ידי הבנקים ובתי ההשקעות הגדולים שפעלו בארץ באותה תקופה.
בשנת 1968 נחקק חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 אשר הסדיר את פעילות הבורסה והקים את רשות ניירות הערך שתפקידה לפקח על הבורסה ולשמור על האינטרסים של ציבור המשקיעים.
הבורסה התל-אביבית שכנה בעבר ברחוב אלנבי, לאחר מכן היא עברה לרחוב אחד העם, ובשנת 2014 היא עברה למשכנה הנוכחי, ברחוב אחוזת בית 2.
באוגוסט 2019 הבורסה אף הפכה לחברה ציבורית, כך שגם מניותיה שלה נסחרות בה.
המסחר בבורסה בת"א נעשה באמצעות חברי הבורסה בלבד, שמורכבים מגופים פיננסיים שונים, בעיקר בנקים ובתי השקעות גדולים – ברוקרים.
פעילות הבורסה בת"א מוסדרת בעיקרה בחוק ניירות ערך, תקנות ניירות הערך, ותקנון הבורסה, ומפוקחת על ידי גורמים שונים, בעיקר על ידי הרשות ניירות הערך.
מדדי ניירות הערך
מדדי ניירות ערך הינם מדדים שמציגים את רמות המחירים הממוצעות של קבוצות מסויימות או ענפים מסויימים של ניירות ערך שנסחרים בבורסה, כאשר התנודות במדדי ניירות הערך משקפות את היקף הרווח או ההפסד למשקיעים.
בין המדדים הבולטים בעולם ובארץ:
- מדד הדאו ג'ונס: עוקב אחר 30 חברות ענק הנסחרות בבורסת ניו-יורק.
- מדד נאסד"ק 100: עוקב אחר 100 החברות בעלות השווי הגבוה ביותר בבורסת נאסד"ק.
- מדד S&P 500: עוקב אחר 500 חברות גדולות מסקטורים שונים אשר נסחרות בבורסות הגדולות בארה"ב (כגון בורסות ניו-יורק ונאסד"ק) ומנוהל על ידי סטנדרט אנד פורס. משקף את החוזק הכלכלי של ארה"ב, ונחשב לאחד המדדים המשפיעים בעולם.
- מדד ת"א 35: עוקב אחר 35 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסת תל-אביב (נקרא בעבר, עד אמצע פברואר 2017, "מדד המעו"ף" – מכשירים עתידיים ופיננסיים).
- מדד ת"א 125: עוקב אחר 125 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסת תל אביב.
כיצד מתבצע המסחר בבורסה?
המסחר בבורסה מתבצע במהותו על ידי מכירת ניירות ערך שונים בתמורה לתשלום כספי.
הבסיס לקביעת מחירי ניירות הערך שנסחרים בבורסה הינו האיזון בין הביקוש להיצע שלהם.
ישנם שלושה שחקנים עיקריים שמשתתפים במסחר בבורסה:
- חברי הבורסה
- החברות שנסחרות בבורסה
- וציבור המשקיעים (קונים ומוכרים)
חברי הבורסה הינם גופים פיננסיים, בנקים ובתי השקעות, שמחוברים באופן ישיר למערכת המסחר בבורסה ומקבלים מלקוחותיהם, המשקיעים, הוראות למכירה או קנייה של ני"ע של החברות שנסחרות בבורסה.
נכון לשנת 2024, ישנם 25 חברים בבורסה בת"א, שכוללים בעיקר בנקים ישראליים; בנקי חוץ (בנקים בינלאומיים שיש להם סניף בארץ); חש"ב (חברים שאינם בנקים) – בתי השקעות ישראליים גדולים; וחברים רחוקים – גופים פיננסיים בינלאומיים גדולים שאין להם סניף או נציגות קבועה בארץ.
החברות שנסחרות בבורסה הינן חברות ציבוריות שצריכות לעמוד בקריטריונים מסויימים הן בעת הנפקת ני"ע שלהן והן בתקופת המסחר בני"ע שלהן. קריטריונים אלו מעוגנים בעיקרם בתקנון הבורסה ובהנחיות שפורסמו לגבי התקנון.
המסחר בין המשקיעים השונים, קרי, המוכרים והקונים של ניירות הערך של החברות שנסחרות בבורסה, מתבצע באמצעות חברי הבורסה בלבד, שאחראים באופן בלעדי על המסחר בבורסה ולמעשה מתווכים בין המוכרים לקונים. לפיכך, כדי לסחור בניירות ערך בבורסה יש לפתוח חשבון ני"ע אצל אחד מחברי הבורסה.
חברי הבורסה מקבלים מלקוחותיהם המשקיעים הוראות קנייה ומכירה שונות ומעבירים אותן לזירת המסחר. שם ההוראות נפגשות, ואם נוצרת ביניהן התאמה, העסקה מתבצעת (חברי הבורסה גם מבצעים עסקאות עבור עצמם – נוסטרו).
בעבר, המסחר הבורסאי התבצע באופן אנושי בתוך אולם המסחר של הבורסה, באופן לפיו הוראות המשקיעים הועברו בפתקים לנציגי חברי הבורסה ואלו ביצעו את העסקאות ביניהם באמצעות הכרזות.
כיום, ומזה שנים רבות, המסחר הבורסאי מתנהל ברובו באופן ממוחשב בתוך זירה מקוונת, שבה ההוראות מתבצעות דרך מערכת ממוחשבת משוכללת בשם "רצף" שאותה מפעילים חברי הבורסה.
מדובר ברשת תקשורת משוכללת שמחברת בין מחשב הבורסה לבין המחשבים של כל חברי הבורסה, ושדרכה ניתן להעביר פקודות קנייה ומכירה מכל סניף של חבר בורסה ברחבי הארץ והעולם.
פקודות הקניה והמכירה שמעבירים המשקיעים מוצגות ב-"ספר פקודות" ממוחשב, שם הן ממתינות עד שיימצא להן "בן זוג" במחיר דומה. כאשר יש התאמה כזו בין קונה ומוכר, העסקה מתבצעת, והפקודות שבוצעו נמחקות מספר הפקודות.
הפעילות בבורסה מתנהלת בימי חול בלבד, ומתחלקת לחמישה שלבים: טרום פתיחה, פתיחה, רצף, טרום נעילה, ו-נעילה.
תשלומי עמלות: חברי הבורסה גובים עמלות מלקוחותיהם עבור שירותי המסחר שמוענקים להם, ואילו הבורסה גובה עמלות ודמי טיפול שונים הן מחברי הבורסה והן מהחברות הציבוריות שרשומות למסחר בה.
ניירות ערך ומוצרים פיננסיים שנסחרים בבורסה
ישנם סוגים שונים של ניירות ערך ומוצרים פיננסיים שנסחרים בבורסה, ולהלן העיקריים שבהם:
- מניות: ני"ע שמייצגים חלק מהבעלות על החברה.
- איגרות חוב: ני"ע שמייצגים הלוואה שניתנת למי שהנפיק אותם בתנאי החזר וריבית שקבועים מראש.
- איגרות חוב קונצרניות: איגרות חוב שמונפקות ע"י חברה.
- איגרות חוב ממשלתיות: איגרות חוב שמונפקות ע"י ממשלת ישראל.
- מלווה קצר מועד: אגרות חוב שמונפקות ע"י בנק ישראל לטווח קצר של עד שנה.
- איגרות חוב להמרה: איגרות חוב שניתנות להמרה במניה בתמורה לתשלום קבוע מראש.
- כתבי אופציה: ני"ע שניתן להמיר למניה או לאג"ח בתמורה לתשלום קבוע מראש.
- קרנות נאמנות: קרנות שמנוהלות על ידי בתי השקעות ומשקיעות את הכספים לפי החלטת הנהלת הקרן ותשקיף שמפורסם מראש.
- קרנות סל: סוג של קרנות מחקות, קרי, קרנות שעוקבות אחר מדדים של מניות או אג"ח וסחורות ומשקיעות תוך היצמדות לשינויים במדד שאחריו הן עוקבות, וזאת תוך שאיפה להניב תשואה שדומה ככל הניתן לשיעור השינוי במדד הנעקב. מכונות גם(Exchange Traded Fund) EFT
- נגזרים: מכשירים פיננסיים שערכם נגזר מערך נכס אחר שמכונה "נכס הבסיס". כוללים שני סוגים עיקריים: אופציות (אופציות רכש ואופציות מכר), וחוזים עתידיים לקבוצות נכסי הבסיס: מדדי מניות, שערי מט"ח, מניות בודדות. מוצר הדגל בשוק הנגזרים הוא האופציות על מדד ת"א-35.
תקנון הבורסה
חוק ניירות ערך מחייב את הבורסה, כתנאי לקבלת רישיון, להתקין תקנון, שחייב לקבל את אישורם של רשות ניירות ערך ושר האוצר.
דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את התקנון, אף זאת בכפוף לאישור הרשות לניירות ערך ושר האוצר, וכן לפרסם הנחיות מפורטות לגבי כללים שונים שצויינו בתקנון הבורסה.
מדובר אפוא במסמך דינמי, שמתעדכן מעת לעת בהתאם לשינויים שמתרחשים בשוק ההון הישראלי, וכולל את החלקים הבאים:
- מדריך לחברות.
- מדריך לחברי הבורסה.
- מדריך מסחר.
- חוקי העזר של מסלקת הבורסה.
- מדריך מעו"ף ומתודולוגיית מדדים.
- מדריך פרסום מידע ותעריפים.
הפיקוח על פעילות הבורסה
ישנם מספר גורמים בישראל שמפקחים על פעילות הבורסה כדי להגן על ציבור המשקיעים:
- הרשות לניירות ערך: גוף הפיקוח העיקרי על פעילות הבורסה. הרשות מפקחת על החברות הנסחרות, מנפיקי מוצרי המדדים, קרנות הנאמנות, ויועצי ההשקעות, ומבצעת לשם כך, בין היתר, את הפעולות הבאות:
* מתקינה תקנות שמסדירות את ההנפקות לציבור והמסחר בבורסה ואוכפת אותן.
* מאשרת את תקנון הבורסה ושינוייו.
* מפקחת על האיתנות הפיננסית של חברי הבורסה.
* אוכפת את החוקים שחלים על החברות הציבוריות שנסחרות בבורסה, ומכתיבה להן איזה מידע עליהן לפרסם למשקיעים ובאיזה אופן.
* מנטרת את המסחר בבורסה על מנת לאתר אירועים חריגים בהם יש חשש לפלילים. - בנק ישראל: מפקח על הבנקים שנמנים על חברי הבורסה.
- הבורסה: מפקחת על חברי הבורסה שאינם בנקים.
- שר האוצר: מעניק לבורסה את הרישיון שלפיו היא פועלת, מאשר את תקנון הבורסה ואת שינוייו.
- רשות שוק ההון, ביטוח, וחיסכון: מפקחת על גופי ההשקעה הפנסיונים (חברות ביטוח, קרנות פנסיה, וקופות הגמל).
